כאב
קצת על כאב וחוסר אונים
תארו לכם מצב של חוסר אונים
בו נדמה שאין טעם להגיד שהכל כואב,
שהכל עייף
ומסביב יש אנשים בריאים
שלא מבינים מה עובר עליכם.
תארו לכם שאין סימני מחלה ברורים
ובכל זאת הגוף חווה כאבי שרירים, כאבי פרקים,
פשוט כאב שהוא בכלל לא פשוט,
אלא תופס אתכם בכל הגוף.
עייפות בלתי מוסברת שעוטפת כל חלקה טובה בשעות היום, הרגשת דיכאון או חרדות בלילה,
חוסר חשק לקום, חוסר יכולת להירדם
ובמקביל משימות החיים מושכות אתכם להמשיך ולרוץ –
אתם הרי לא חולים…
מי שלא היה במצב הזה לא באמת יכול להבין מה עובר עליכם –
פיברומיאלגיה (דאבת).
פיברומיאלגיה מוגדרת כתסמונת,
כלומר אסופה של תסמינים, ולא כמחלה,
כיוון שמדובר במצב רפואי שמתאפיין בקבוצת תסמינים אופיינית,
ולא ידוע הבסיס הפיזיולוגי – פתולוגי שלו.
צרור מתסכל של כאבים ומיחושים.
***
איך מתמודדים עם פיברומיאלגיה ? זה הזמן לנסות את פלדנקרייז
***
אחרי שלמדתם שיש לכם פיברומיאלגיה החיים כבר לא יחזרו להיות כמו שהיו. אתם כבר לא יכולים להמשיך ולרוץ בקצב המטורף שמאפשר לכם להספיק ולהגשים את כל השאיפות.
עכשיו אפשר לספר לכם שהגיע הזמן ללמוד להקשיב לגופכם,
ללמוד לחיות בקצב חדש – קצב כזה שמתאים לפיברומיאלגיה,
כזה שמאפשר חיים נוחים ושלווים.
קצב שמאפשר להתנועע, ומאפשר לעשות מעט יותר מלשכב ולהיות בדיכאון.
בפיברומיאלגיה לתחושות, למחשבות ולרגשות יש השפעה אדירה על הגוף הכואב.
זהו מעגל קסמים אכזרי שקשה מאוד לצאת ממנו.
אבל אם החלטתם לא להיכנע ולהילחם על חייכם, יש דרך – פלדנקרייז.
זה מתחיל בהקשבה לגוף ובלקיחת אחריות.
כל מה שנדמה שקשה וכואב בצורה בלתי אפשרית – אפשר לשנות אותו ולהפוך אותו לאפשרי, לקל, נוח ונעים – הכל בידיים שלכם.
לקחת נשימה, להתאזר בסבלנות, לעשות מעט ולאט.
בשיעורי הפלדנקרייז עוצרים, מקשיבים לגוף ובעיקר – לומדים.
לומדים כיצד להניע את הגוף בגבולות הכאב,
אפשר לגלות שיש תנועות שנעים לעשות, שעוזרות להרגיע,
שמאפשרות לקחת נשימה קצת יותר עמוקה.
בפלדנקרייז מוצאים אפשרויות חדשות להתנועע במגבלות הקיימות.
וכשיש תנועה – יש חיים.
פלדנקרייז מאפשר להקשיב לגוף,
להקשיב לתנועות הקיימות בגוף גם כשהכאב מסנוור ומעוור.
בפלדנקרייז קיימת התקווה לתנועה חדשה.
אך גם כדי לעסוק בפלדנקרייז צריך כוח רצון –
האם כוח הרצון הזה לחיים קיים בכם?
האם יהיה בכם את הרצון להילחם בחולשה הטבעית שנובעת מהפיברומיאלגיה? חשוב שיהיה לכם ברור
שכל מה שהפיברומיאלגיה יצרה –
כאב, עייפות, חולשה, דיכאון, חרדה –
כל זה שייך אך ורק לפיברומיאלגיה –
האדם שבכם לא השתנה.
אם יש בכם אמונה ורצון לשנות –
האפשרות ליצור שינוי בידיים שלכם.
לתיאום שיעור פלדנקרייז התקשרו עכשיו- 0523-957450
***
*
**
אני רוצה להתחיל לטפל בגוף שלי עכשיו !
***
***
ריטה – למה צריך לחכות כשאפשר לפעול עכשיו ולמנוע כאב
כל החיים אני מחכה למשהו- שיגמרו הלימודים,
שאהיה בצבא, שאסע לחו"ל,
שסוף סוף נתחתן , שהאורחים כבר ילכו !
שיגיע הילד הראשון,השני…
שהם ילכו כבר לגן, לכיתה א' , לצבא, שיגמרו כבר את הצבא…שיחזרו מחו"ל שיתחתנו…נו מתי כבר יגיע הנכד הראשון ?? הנכדה?
ובכל הזמן הזה יש בי משהו שאני כל הזמן עושה בו שימוש
ללא תמורה, ללא התייחסות אמיתית, נכון שיש בראש כל הזמן את המחשבה הזו-
שצריך להשקיע בגוף -לאכול נכון, להתאמן, לנוח, להוריד/להעלות במשקל
אבל מי באמת יודע מה הדבר שהכי נכון לעשות למען הגוף שלי ??
ויש את התקופות האלו שהזמן בורח בין האצבעות והגוף שלי נשכח.
ואז יש את השיר הזה , השיר המיוחד שכתב עידן רייכל וריטה מבצעת אותו כך שבכל פעם כל גופי מבין בדיוק על מה היא שרה
***
***
אז השיר כנראה לא באמת נכתב עבורי -עבור מורה לפלדנקרייז כמוני
שפוגשת אנשים שהשרירים שלהם קפוצים
ומלמדת אותם – "הידיים הקפוצות יתארכו"
שפוגשת אנשים שנפלו ומשהו נשבר- רגל, יד, אגן
ומלמדת אותם איך לגרום לכך ש- "הלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל "
שפוגשת אנשים שכואב להם והם כבר לא יודעים מי יכול לעזור ואיך
או אנשים שרוצים כל כך לשפר את ההישגים שלהם ועשו כבר הכל – ועדיין מוצאים את עצמם תקועים
והם מגיעים אלי – עייפים , מבולבלים, לפעמים מיואשים- כי כבר ניסו הכל
ואז מגיעים ורוצים תרופת פלא, כדור קסמים שיפתור הכל ואין כזה – אבל יש תהליך
תהליך כזה של למידה, שכל פעם עוד משהו מתבהר, ועוד דבר נהיה קל יותר ופשוט יותר
וככל שחוזרים על התנועות, וככל שמתוודעים לתנועות חדשות
"בלי שנרגיש, משהו ישתנה
משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו"
ורק אני יודעת בלי יכולת להבטיח איך זה יקרה ומתי
שבסופו של דבר
"זה יבוא כמו קו חרוט על כף יד
זה יבוא בטוח בעצמו
כאילו היה שם תמיד
וחיכה שנבחין בו"
אבל אני גם יודעת שזה לא קורה סתם
אם ברצונך שמשהו ישתנה בך- חובה עליך – לעשות !
ואצלי העשיה היא מינימלית, עדינה, מהולה במחשבה, מנועה מכאב
כזו שמביאה את הגוף
"להיות שלם עם עצמו."
ובסופו של תהליך זה קורה
"לא הכל יטלטל אותנו
לא הכל יכה
ומה שייפתח לנו
מחכה"
ותודה לעידן רייכל ולריטה
כאב – לכאוב או לא לכאוב ? – זו השאלה
למה לסבול ? למה להתאמץ ? בשביל מה ?
אחרת אין סיכוי להצליח, הכשלון מובטח – מוכר לך ?
NO PAIN-NO GAIN – אין כאב-אין רווח
מה שלא הורג – מחשל. – פרידריך ניטשה
ויש עוד אימרות רבות וטובות שמעודדות אותנו להתעלם מהסבל שלנו
מהכאב – רק כדי שנגיע למטרה שאותה הצבנו לעצמנו
ניתן למצוא הרבה נאומים מעוררי השראה ומוטיבציה שכאלה
הנה אחד:
***
***
ואני רוצה להתייחס לכמה משפטים ששמעת
אז בתרגום חופשי ולא מדויק -כאב הוא זמני,
הוא יכול להימשך שעה, יום או שנה,
בסופו של דבר הוא יחלוף ומשהו אחר יתפוס את מקומו.
אם אעזוב – הכאב ישאר לנצח.
כאב לא נעלם סתם, כאב גם לא מופיע סתם משום מקום
לכאב יש סיבה, לכאב יש משמעות- שצריך להתייחס אליה
אם כואב לך והתעלמת מהכאב- הכאב לא ייעלם
ואם יחליף את הכאב משהו – זה יהיה כאב גדול יותר
אם כואב לך הגב, כפות הרגליים, הברכיים , הצוואר, הראש
הגיע הזמן להתחיל להתייחס לכאב הזה ברצינות
לבדוק אותו- אם צריך ללכת לרופא – לא לדחות
לשים לב – מתי הכאב בדיוק הופיע
אם זה כאב שמופיע בתקופות של מתח , לחץ,שינויים
לפעמים כל מה שנדרש זה רק "להוריד פרופיל"
לנסוע פחות, להאציל סמכויות, לסמוך שאחרים יעשו
את מה שעשית טוב -לא פחות מימך.
ולפעמים צריך לעשות שינויים יותר גדולים
כאלה שיגרמו לך להגיד – אבל….
אבל אם לא ישתנה כלום – הכאב שלך פשוט יגדל
ובסופו של דבר האנשים האהובים עליך ביותר
יאלצו לתמוך בך, לסעוד אותך
מוקדם הרבה יותר ממה שיכול היה להיות – אילו..
ומשפט נוסף שרציתי להתייחס אליו –
בסופו של הכאב יש הצלחה
לא תמות אם תחוש מעט כאב
האמנם ? ומי יכול להגדיר בצורה מדוייקת
"מעט כאב"
היום זה התחיל עם כאב קטן, ואז אמרת – לא נורא , יעבור
עבר יום , עברו יומיים, גם לא נחת כדי לאפשר לגוף לרפא את עצמו,
גם התאמצת מעבר למידה (כי מי זוכר כבר מהי מידת המאמץ בו הגוף יכול לעמוד)
והכאב גדל…רק שלא שמת לב שהכאב גדל, התרגלת לכאב שהיה אתמול
וההתגברות של הכאב היתה מזערית – לך זה נראה אותו דבר..
והכאב התעצם , אבל החלטת שהיום אין ברירה חייבים להמשיך לרוץ כי
יש יום הולדת, חתונה, בר מצווה, נקיונות של פסח, להעביר דירה
ואין אחר מלבדך . באמת אין מי שיעשה זאת במקומך.
וכך נוקפים הימים והכאב גדל למימדים שבהם גם הרופאים חסרי אונים
והשינה בלילה בלתי אפשרית – כי התעלמת כל כך הרבה זמן
ולגוף וגם למוח שלך נמאס לשלוח איתותים של אזהרה – אז הוא משתק אותך
"מקצת כאב אף אחד לא מת "
בוודאי שאין מי שיכחיש את המשפט הזה
כי רק מי שחי יכול לאמר אותו.
אבל אני ממליצה לך באופן אישי –
לא לבדוק את אמיתות הדבר על בשרך..
במקום לחיות בלי להבין למה כואב לך
הגיע הזמן להתחיל ללמוד להיות מודע לגוף שלך
כדי שהכאב יניח לך להנות מהחיים באמת
 |
 |
 |
 |